ניסיון חיקוי של פיניאס או’קונל (למי שמכיר)
על טהרת הווקאל. (גם בלי ידיים רק קול אנושי)

בוצע בכלי VIRTUAL SOUND STAGE 2

פריסט זה כל סט הגדרות קבוע מראש בעל משמעות, כמו לגבי אפקטים שמגיעים עם פריסטים ולאו דווקא צליל כמדומני. יוזמה מבורכת.
להשערתי המילה בנויה מ: פרי- שזה קדם כמו פריאמפ או פריפיידר וסט שזה קיצור לסטינגס-קביעות\הגדרות.

@אורגו-מדלי בקיובייס כמו תמיד, עם מגוון ספריות, אבל בעיקר באתי להשמיע את המיקס, יותר נכון את הפאנינג שבוצע כולו בעזרת הכלי דלעיל. הוא מאפשר להכניס לתוכו ערוצים ולקבוע את המיקום של כל כלי בחדר ביחס למיקרופון, עם הרבה פיצרים כגון גודל חדר, מטריצת הקלט של המיקרופון ועוד.

@מנחמן שאלה יפה שנשאלה על ידי רבים.
מקווה שאצליח להתנסח בבירור,
הסיבה שדברים מסויימים נשמעים לנו נעימים, הן הרמונית והן מלודית היא לא מבוססת על מה שהתרגלנו לשמוע, ומה שחונכנו להבין שכך זה נעים (קונסוננס) וכך זה לא נעים (דיסוננס)
זה נכון שהתחושה לגבי נעים ולא נעים מושפעת מאוד מאוד מהאסיסואציות שהצליל מעלה בנו, אבל ביסודה, היא ישבת על הגיון מתמטי ברור, לפיו ככל שהתווים חולקים יותר אוברטונים משותפים, הם יותר נעימים זה עם זה, למשל, התו לה מנגן את 440 הרץ כצליל עיקרי, האובר טון שמעליו מנגן 880 הרץ שזה גם לה באוקטבה מעל, והאובר טון הבא מנגן 1320 הרץ ( מכיוון שזה 440 כפול שלוש, ) שזה התו מי, שהוא כידוע הדרגה החמישית באקורד AM שבסיסו בלה, וכן הלאה…
וזו הסיבה שכשמנגנים לה, יהיה נעים לשמוע איתו או לאחריו את התו מי, וכן הלאה. הכול מחולק למספרים.
בצורה הזו מאוד ברור למה שנים עשרה ולא שלוש עשרה למשל. מה שכן האם לתת יחש לרבעים, זה כבר שאלה אחרת, כיון שלרבעים באמת יש יחס מתמטי, ופה נכנסת ההשפעה של ההרגל.

@אורגו-מדלי קודם כל באשר לברינגר, צריך לדעת שזו חברה סינית על כל הכרוך, ובקצרה- זה לא הדבר האמיתי. המשמעות המרכזית היא כמובן באיכות הסאונד, זה לא אומר שאי אפשר לעבוד איתן, אבל זה אומר שיום אחד אתה תרצה להחליף אותן, ככל שהאוזן שלך תתמקצע. במילה אחת, זה למתחילים.
באשר לאוזניות של אנקר לשהעלו פה, כפי שאפשר לראות בדף המוצר אלו אוזניות המיועדות להאזנה חוויתית למוזיקה, ובשביל זה הן מחזיקות באלגוריתמים של ניקוי רעשים המשפיעים על הסאונד הנקי, בהחלט לא מה שדרוש למיקס. ככלל, יש להבדיל בין אוזניות שהמקצועיות שלהן היא לגרום לכל חומר סאונד להישמע כמה שיותר טוב, נחמד ונעים, לבין אוניות שמתאמצות לחקות את הסאונד כפי שהוא עם כמה שפחות צבע ייחודי לאוזניות והשפעה. מה שנקרא , שקופות. זה שתי פעולות מנוגדות לחלוטין. וככל שאתה מעוניין לבצע מיקס עם האוזניות אתה חייב שהן לא ישקרו לך ופרגנו לסאונד איפה שלא צריך, להפך, אוזניות מיקס טובות הן אלה שמבליטות את הבעיות. זה לא בהכרח נעים לשמוע את זה. זה פשוט יותר מדוייק, וכפי שידוע לי לאנקר אין מה להציע בתחום הזה.

|=@Yossile טיפ שמאוד עזר לי, לא זכור לי איפה ראיתי\קראתי אותו:
מכיוון שהרבה בלגן מהמיקס קורה בנמוכים, ולאוזן לא מיומנת קשה לזהות מה בדיוק קורה ואיזה שני ערוצים מתנגשים כשיש את כל הספקטרום, לשים על המאסטר איקיו עם חיתוך מלא של הגבוהים, נגיד 170הרץ ואז אפשר לשמוע איזה מהערוצים גולשים לשם ואיך הם מסתדרים עם הקיק\באס, ומשם אפשר להמשיך עם אקולייזר או אקולייזר דינמי, קומפרסור, מולטי בנד, או פאנינג וכל שאר הפתרונות להתנגשות.

מאוד יפה!!! הזדהיתי עם 1, רק לא הבנתי אם הכוונה לרגעים הכי מרגשים ויפים שהמוזיקה נתנה לנו, שאז הייתי מורידה אולי את 2 ו 3 שהם לא שירים, ומוסיפה אולי אחרים, או סתם לאנקדוטות הכי מזוהות ומוכרות שאז 5 9 10 פחות מוכרים כמו שכתבת.
ואם הקטע הוא פשוט לספר איזה שירים הכי נוגעים מבחינתי, אז

1. “שמע ישראל ה’ אלוקינו ה’ אחד” מתוך זיבן קינדר של ליפא,
2. “ברצוני שתהיה ספר תורה” מתוך מכתב אחרון של אהרון רזאל.
3. “רווווווחחחח, ררררוווווווווווח” מתוך רוח של יהודה גרין
4. אולי זה צריך להיות הראשון, “טיניניי ננה או אויוי אוי יוי ננה נם ננה אואויויוי.” הקטע הגבוה מוך שריישון יידלך גיט שאבעס. לא יודעת מי המבצע במקור.
5. “ויהיה להם חשק” בביצוע של הילד ולא של רולי, מתוך ויהיו בנינו רולי דיקמן בדירשו.
   אפשר להמשיך עוד ועוד…
   אגב מבחינת רגעים מזוהים. אז יש את “איזה יופי” של שלמה כהן, את “דוד המלך עליו השלום” שהפך ל “אחת שמונה מאות” וכמובן את “כתר כתר”. אה וגם חייב את "מי כמוך!! בום !!! מי כמוך! בום!! " מתוך מכלכל חיים של אברהם פריד.

@הגיטריסט

@הגיטריסט כתב באיך מתחילים לבנות פלאגין ל־DAW:

פלאגין שנותן לך לנגן בלייב על סולם שאתה בוחר ואם אתה לוחץ על קליד שהוא לא בסולם אז אוטומטי התוכנה משנה לך את הקליד לקליד רנדומלי\תאורטי הגיוני שבסולם

רעיון מעולה עד כדי כך שהוא כבר מובנה בקיובייס בשלוש מקומות…!,
אופציה ראשונה והכי זמינה, אחרי שיש בקורד טראק או בסקאל אסיסנט את הסולם , וקיובייס כבר “יודעת” באיזה סולם אתה, יש אפשרות בכרטיסיית סקאל אסיסנט של “סנאפ לייב אינפוט”. מצו"ב תמונה.
יש גם את מידי מודיפייר במידי אינסרט שגם מבצע את הפעולה הזו, וכן את הטרנספורטר מידי גם כן במידי אינסרט שיכול לעשות את זה באופן יותר מתוחכם ולא רק להזיז לתו הקרוב, רק שזה מורכב לתפעל אותו.
כל הכבוד על היוזמה, הייתי ממליצה להיעזר בצאט בינה מלאכותית בשביל השאלה שלך. לי זה עזר בזמנו בהקשר דומה.

@Studio-Bit כתב בתגובה | רשימת המונחים שראוי לכל "מוזיקאי" לדעת:

ולי מישו יכול להגדיר בעברית LFO

מנוע שינוי או אפנון חזרתי שניתן להחלה על כל פרמטר בצליל, אם לדוגמה תחילו LFO על האקספריישן, הוא יעלה וירד לפי תנודת הLFO ניתן לייצר מצורת גל פשוטה (עולה ויורד) ועד לסינוסים מורכבים, כמובן שמהירות כל “סיבוב” ניתנת להגדרה אישית, בר"כ עם שתי אפשרויות: לפי טמפו של הפרוייקט, רבע חצי וכן הלאה, או לפי הרץ,(מספר התנודות בשנייה)

אגב, בנושא המודולציה, חשוב לדעת שזה שתי מושגים עם אותה מילה, המשמעות המילולית של המילה היא “שינוי” או “וויסות” עם דגש על “התאמה” .
בתיאוריית המוזיקה הכוונה היא לשינוי הטונים תוך שמירה על היחסים ביניהם,
ואילו מודלציה בתורת עיבוד הצליל לקוחה מעולם הפיזיקה ומשמעותה שינוי מאפייני הצליל. וזוהי המודולציה שנמצאת ליד הפיץ’

@Studio-Bit
@רה-מינור
אבקש לא לסטות מהנושא.

@yehunatan קובץ הץוכנה עצמו, ה EXE חייב להיות בדכ על הכונן C וכן כל קבצי התוכנה, (PROGRAM FILES’ )אבל הספריות והדגימות, (PROGRAM DATA) שזה עיקר המשקל יכול ואף רצוי שיהיו בכונן חיצוני, רק חשוב שהוא יהיה איכותי מבחינת מהירות קריאה וכתיבה, ולכן אונקי רגיל לא ממש טוב לזה. במנהל הספריות של שטיינברג אפשר להעביר את המיקום ברירית מחדל של התוכן. ובספריות קונטקט זה ממילא מתבצע על ידי המשתמש . כל התוכנות מאפשרות בצורה זו או אחרת לאחסן את הPROGRAM DATA בכונן אחר. בהצלחה.

@אהרון-יוסף-בבייב ולכן כשתעשה בו מיקס, ותרצה לשמוע את זה באוזניות אחרות רגילות או ברכב לא תבין למה המוזיקה כל כך מטושטשת. אי אפשר לסמוך על סאונד שעבר עיבוד של אלגוריתם שיעבוד גם בלעדיו, לדעתי. זה רשמית מיועד להגברת ההנאה.

אתה יכול לחפש בכאלה אתרים:
https://pixabay.com/sound-effects/search/epic/

עריכה: זה מה שאתה מחפש
https://getintopc.com/softwares/boom-library-cinematic-hits-designed-free-download/
כדאי לך לנסות אותם ברוורס ואז ישר

@SHLNX תודה על התגובה, המסקנה הנוכחית שלי היא שזה יכול לקצר תהליכים ולהוות נקודת התחלה למיקס לפני הטאצ’ האישי והדיוקים שבהכרח יהיו. אולי בתור איזשהוא מצפן בסיסי, לא נותר לי אלא לנסות…

@דוד-משה אוקי, כוונתי בשורת התוצאה.

@Yossile טוב לשמוע. כמובן שזה יעיל גם לגבי כל חלק מהספקטרום, רק ששמתי לב לדבר חשוב, כשמבודדים אזור מסויים של תדרים, זה עצמו מדגיש הפרעות קטנות ומבליט אותן קצת, בעיקר בגבוהים, כך שלא בטוח שכל מה שמפריע באמת זקוק לטיפול, כיוון שבהאזנה למיקס המלא הכל יישמע טוב. זו דעתי. ואשמח לשמוע משאר המומחים פה את דעתם בעניין.

שלחתי. . .
עריכה: נפתח.

@המעבד-המתאבד בשני, של מנדלסון, אני לא מכירה את המקורי אבל במה שהעלית חסר מאוד תחושת הדרמה בעיקר מהרגע שהגיטרה חשמלית מנגנת את הסולו, ואז כאתה נכנס למעבר לקראת העוד ישמע זה קפיצה חדה ושינוי אוירה. אולי תנסה לשנות את הכלי שמנגן את הסולו, וכן להוסיף למקצב עצמו, לתופים, איזה תפקיד שיגביר את תחושת הדרמה כי כרגע זה כאילו זורם כזה.
לדעתי.
ממש יפה הראשון מזכיר לי משו ואני לא מצליחה להיזכר מה.

https://agushardiman.tv/

במיוחד אשמח לשמוע מה אומרים המקצוענים על טכניקת המיקסינג המוזרה שוא מציע, כעיקרון ללא האזנה, על ידי מדידת UV לכל ערוץ, הוא מצרף שם טבלה לטעמו האישי של חלוקת האנרגיה בין הערוצים בסוגת פופ.