ושוב אני משחק במגרש הביתי-קהילתי שלי,
והפעם מדובר בפרוייקט שדי התרגשתי לעשות, מכמה סיבות, המפורטות בספויילר כדי לא להכביד על הציבור…
זה שיר שבתי מלא רגש והשראה
המלחין- ר’ יצחק אונגר ז"ל, חוץ ממה שהוא המלחין המיתולוגי של ויז’ניץ שגדלתי על הלחנים שלו, גם זכיתי כמה פעמים לפגוש אותו אישית ולהציץ לתוך עולמו העמוק והעשיר
השיר עצמו, ו’מעמדו’ בחצה"ק - ה’מנוחה ושמחה’ בויז’ניץ תופס מקום של כבוד, ובכל תחילת שנה חדשה אחת השאלות הגורליות הוא: איזה לחן (מתוך כ- 12) ישירו השנה ב’טישים’ וב’באטעס’ (זיץ ליל שבת)
רוב הלחנים הם מר’ ניסן יוסט הי"ד (שחלקים מתוך לחניו התפרסמו בשנים האחרונות כמו- סלח נא הכל מודים, ויסלדו, עיני עמך בם תלויות ועוד),
שלשה לחנים מר’ יצחק ז"ל,
עוד כמה בודדים ממלחינים שונים מלפני השואה (ר’ בעריש הורוביץ הי"ד מוישווא ועוד),
ובשנים האחרונות התווספו עוד שני לחנים- אחד מיענקי דסקל ואחד מר’ אברהם דוד שטוקהמר
את הלחן מחליפים מדי שנה, ע"פ רוב בשב"ק פרשת בראשית
כבר בתחילת שנת תשפ"ה נתנו לי את השיר וביקשו ממני להפיק אותו לתשפ"ו
התחלתי ללמוד את השיר מיד לאחר חג השבועות תשפ"ה, וקויותי שאוכל להתייעץ עם ר’ יצחק בעצמו על כל שאלה, אך ביום כ"ב בסיון נפטר המלחין המיתולוגי לבית עולמו
במהלך השבעה התוודעו בני המשפחה על התוכנית להפיק את השיר וביקשו לקחת חלק בהפקת השיר
לביצוע הסולו הם פנו לר’ יעקב יהודה דסקל- פס הקול הויז’ניצאי מאז שאני זוכר את עצמי, ומלחין בזכות עצמו,
דסקל (שכבר מכיר אותי מפרוייקטים קודמים שעשיתי לו) לא היסס ונרתם למשימה, הוא פינה מזמנו היקר בין אירועים בארץ ובחו"ל כהוקרה לזכרו של ר’ יצחק, וביצע את השיר עם כל הברען כמו שרק יענקי דסקל יודע לבצע
לבקשת בני המשפחה, שילבנו באמצע את קולו של ר’ יצחק בעצמו, עם הניחוח העמוק והייחודי שלו
על ביצוע של ילד לא ויתרתי, והבאתי לאולפן את שייעלע אנגלרד, נער צעיר בוגר מקהלת חסידימלעך, שמעתי אותו באירוע לפני כמה חודשים וקיבלתי עליו המלצות חמות, והוא לא איכזב…
למיקס פניתי ליענקי כהן שהוביל את האוירה לרמה מעל, וחיים מוזס ליטש את המאסטר הסופי
קחו בחשבון שזה שיר מעט ארוך (13:05) קרדיטים:
לחן: ר’ יצחק אונגר ז"ל
הפקה ועיבוד: ישראל גרינברגר ביצוע: ר’ יעקב יהודה דאסקאל, יהושע אנגלארד מקהלות: נכדי ר’ יצחק אונגר מיקס: יענקי כהן וחיים מוזס מאסטרינג: חיים מוזס
הקלטת מקהלות: יעקב אונגר, אשדוד הקלטת סולו: אלי אוסדון, אשדוד הקלטת סולו ילד: שמעון ליבוביץ’, בני ברק
קישור ליוטיוב
(אשמח אם תכנסו ותירשמו לערוץ וכמובן תתנו לייק, בהמשך אי"ה יעלו שם גם הפרוייקטים הקודמים שלי)
@לבן-הארמי בפודקסט של שמילי אונגר הוא דיבר עם נפתלי משה שניצלר והרשי ויינברגר בין השאר על הנושא הזה, הרשי הזכיר עד כמה לא הסתכלו עליו (לפני שנים בודדות!) והם הסבירו את זה מאד יפה:
זמר לא מחפש שיר טוב, זמר מחפש להיט. כאשר שמילי אונגר למשל פונה לפינקי וועבער, הוא פונה אליו כי פינקי כבר הלחין הרבה להיטים, ויש מאד הרבה סיכויים שהלחן הבא יהיה גם כן להיט (לדעת בבירור - אי אפשר, אפשר רק לשער לפי הסטורית הלחנים שלו שתפסו)
לכן כשמגיע מלחין חדש שעוד לא מוכר בשוק, לא משנה עד כמה השיר איכותי, הם לא יירצו לשלם על הלחן, והלוואי שיסכימו לקחת אותו בכלל ולהשקיע בהפקה, בשביל זה הזמר צריך להתלהב מהשיר באופן אישי (לא מבחינה מוזיקלית, אלא מבחינה רגשית, שזה בכלל לא תלוי בטיב השיר) - עד כדי שירצה להשקיע בזה. ולדעתי מעט מאד סיכויים שזה יקרה.
(תנסה לחשוב לעצמך על כמה שירים מפורסמים שאתה מאד אוהב, האם היית גם משקיע בהם כסף…)
אבל!!!
אל תרפה, תנסה לדחוף את הלחן/ים שלך, תשלח אותם למוזיקאים, (תתכונן רגשית גם לביקורות הכי גרועות…) וכמובן תתפלל!!
@המוזיקאי מזל טוב מזל טוב! שתזכה להקים בית נאמן בישראל על אדני התורה והיראה, שתשרה שכינה בביתכם, אושר ועושר ונחת ושמחה כל הימים, ושתמיד תשפיע טוב בתוך הבית וגם מחוצה לה, וישמע בבית זה קול ששון וקול שמחה- כפשוטו.
מצטרף לדבריו,
ואוסיף לך @מוזיקה-ללב עוד המלצה-
כשאתה מפרסם משהו במקום ציבורי (בפרט בפורום מכובד כזה) תקפיד שזה יהיה מוגש באופן ברור שיכבד אותך,
גם אם אין לך אולפן ואפילו שום כלי נגינה לליווי (שזה מאד מאד חבל) תחפש לפחות מקום שקט בו אתה יכול להקליט אותם בצורה ברורה, תשיר בקול משוחרר (לא כמו גנב באמצע הלילה…)
בקיצור, בשבילך - תשקיע מחשבה במוצר שאתה מפרסם, ותעשה את זה הכי מכובד שמתאפשר לך…
@natinati בעיקר לשורש של האקורד (יחד אתו, לא במקומו) לעניין הצלילים האחרים של האקורד - תלוי מתי, עיין כאן
(לא הייתי ממליץ להתחיל עם זה על ההתחלה, עדיף קודם להתרגל לעשות רגיל ורק אח"כ להמר על כל הטריקים)
אבל כמובן שזה צריך להיות במסגרת האקורד
לעניין התופים- זה כבר עניין של טעם ואיזה אוירה אתה רוצה להביע, כלומר- זה נשמע מצוין עכשיו, אבל מאד הגיוני שאתה רוצה להביע השראה מסוימת (בשיר הזה בפרט) והתופים עושים אוירה יותר קצבית.
זה בעצם הרעיון של עיבוד- לתת פרשנות לשיר.
מומלץ להאזין למעבדים שאתה שואף לסגנון שלהם ולעקוב אחרי המהלך של הבס (ושל כל תפקיד אחר שאתה רוצה ללמוד את המהלך)
לפעמים אני שומע מונחים שנראה לי בשום קורס לא מלמדים אותם, זה פשוט ‘בשפה המדוברת’ וכנראה לא בדיוק בשפה המקצועית
אז אולי מישהו כאן יידע לבאר את תוכנם / פשרם
נכון לעכשיו יש לי שתי שאלות בנושא-
‘שפת האצבעות’ של הזמרים והקלידנים (כשהם עולים/יורדים לסולם מסויים)
בינתיים לא מצאתי את זה בשום חומר כתוב, ככל הנראה זה ‘תורה שבע"פ’
מישהו יכול לפרט לי בדיוק מאיזה טון זה מתחיל, ואיך מסמנים כל סולם?
(נראה לי בהקלידנים 2 הזכירו את זה, לא זוכר איפה)
כבר כמה פעמים שמעתי סביבי את הביטוי אקורד אֶף
לא אַף , אלא אֶף ‘F’
והוגעתי את מוחי למצוא אקורד F או Fm בשיר המדובר שלא הכיל אפילו F אחד לרפואה
(חיפשתי F על פי, או למצער F על גב, אך לא מצאתי F אחד…)
עד שקלטתי שהם מדברים על אקורד 7
ואני עומד ותמה למה תוחבים את ה’אף’ בכל מקום…